זני הקנאביס עם הכי הרבה CBG ומדוע אתם לא יודעים על זה

במשך עשורים, תשומת הלב של עולם הקנאביס התמקדה אך ורק בקנבינואיד העיקרי בצמח, THC. בשנות האלפיים החלו להתגלות היתרונות הרפואיים של קנבינואיד נוסף בצמח, CBD, ומאז הושקעו מאמצים וכספים רבים בפיתוח זני קנאביס עתירי CBD ובמחקר הרפואי עליו, עד שה-CBD הפך בסופו של דבר מרכיב משני ובלתי מוכר בצמח הקנאביס, לתרופה יעילה ומקובלת שמאושרת לשימוש בעולם כולו.

אך מה עם שאר הקנבינואידים בצמח? בקנאביס יש יותר מ-100 קנבינואידים נוספים שרובם כלל עוד לא נחקרו, בעיקר בשל העובדה שכולם קיימים בצמח בריכוז כה מזערי שקשה לבודד את ההשפעה שלהם ולהסיק עד כמה הנוכחות שלהם משמעותית. כולם, חוץ מאחד – CBG (קנאביגרול) – שהריכוז שלו בזנים רבים דווקא גבוה יחסית, ובשל כך הוא מסתמן כמועמד המוביל למחקרי הקנאביס עתידיים ונחשב בפי רבים בתור “הקנבינואיד הגדול הבא”.

למעשה, CBG הוא קנבינואיד הרבה יותר נפוץ ומופיע באחוזים גבוהים בהרבה בזני קנאביס רבים, לעומת CBD שלא קיים ברוב מוחלט של הזנים. זה קורה מכיוון שלצמח הקנאביס יש שני מסלולי ביוסינתזה נפרדים ל-THC ול-CBD, ואנרגיה מוגבלת להשקיע בייצור שלהם, כך שהוא נאלץ ‘לבחור’ בין השניים, מה שמוביל לכך שבצמחים עם ריכוז גבוה של 20% THC למשל לא יהיה כמעט כלל CBD, ולהפך. בשנים האחרונות הצליחו לייצר את מה שנקרא ‘זנים מאוזנים‘, כך שהצמח מפצל את האנרגיה שלו בין שני מסלולי הייצור כדי לייצר ריכוז זהה של THC ו-CBD, אך בשל עיקרון האנרגיה המוגבלת, הזנים המאוזנים הללו מכילים לרוב רק ריכוז בינוני של השניים (עד כ-10% בממוצע).

ה-C האמיתי ב-T20/C4

הקנאביס הרפואי בישראל מסווג ל-11 קטגוריות מינון שהוגדרו על ידי משרד הבריאות, כאשר השם של כל קטגוריה מתייחס לריכוז ה-THC וה-CBD של המוצרים בה באמצעות האותיות T ו-C. כך לדוגמא, הקטגוריה T10/C10 מייצגת מוצרים עם ריכוז THC ו-CBD שנע סביב 10%, והקנאביס הרפואי העשיר ב-THC מתחלק למשל ל-3 קטגוריות מינון: T20/C4, T15/C3, T10/C2.

אבל, לפחות בחלק של הזנים עתירי ה-THC, השמות של הקטגוריות מטעים במיוחד, שכן באף אחת מתפרחות הקנאביס בקטגוריות אלו אין אפילו אחוז בודד של CBD, כך שהקטגוריה T20/C4 למעשה הייתה צריכה להיקרא T20/C0, והקטגוריה T15/C3 היתה צריכה להיקרא T15/C0, וכן הלאה.

מה שכן, בהחלט עשוי להיות בזנים עתירי ה-THC ריכוז גבוה יחסית של CBG, שההשפעה שלו דומה מאוד לזו של CBD. גם CBG וגם CBD הם אנטגוניסטים של הרצפטור הקנבינואידי CB1, ובעלי פעילות דומה על קולטנים אחרים מחוץ למערכת הקנבינואידית, ובעקבות כך, ההשערה הרווחת היא שכאשר הם נצרכים יחדיו, CBG מאזן את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC ומפחית את תופעות הלוואי השליליות שלו כמו חרדה, בדיוק כפי שעושה ה-CBD.

היתרון הגדול של CBG אם כן, הוא שבניגוד ל-CBD, הוא דווקא כן עשוי להימצא בריכוז יחסית גבוה גם בזנים עם יותר מ-20% THC, וכך להעניק לצרכן חוויה מאוזנת יותר עם פחות תופעות לוואי שליליות – שזה לא דבר קטן ומשהו שלא מעט צרכנים מחפשים.

מבדיקת מגזין קנאביס עולה כעת כי ישנם בבתי המרקחת בישראל כיום מוצרים עתירי THC רבים שמכילים ריכוז משמעותי של CBG שמגיע עד לכ-4.5%. זנים אלו עשויים להיות יותר “ידידותיים” לצרכנים הסובלים מתופעות לוואי של עודף THC.

מדובר בנתון שזוכה להתעלמות מוחלטת מצד תעשיית הקנאביס הישראלית כיום, וגם החברות שמצטיינות בריכוזי ה-CBG במוצרים שלהן כלל לא טורחות לציין את נתוני ה-CBG בחומר השיווקי שלהן, פשוט משום שרוב המטופלים לא יודעים במה מדובר ומה הן המשמעויות.

זני הקנאביס הרפואי עם הכי הרבה CBG בישראל – הרשימה המלאה

מגזין קנאביס הכין רשימה של כל זני הקנאביס הרפואי בישראל שמכילים יותר מ-1% של CBG, על סמך תוצאות בדיקות מעבדה רשמיות שסרקנו. אפשר ללחוץ על הכותרת של כל אחת מהעמודות על מנת למיין את הטבלה לפיה, ולדפדף לעמודים הבאים.

יש גם זני קנאביס CBG טהורים, למה הם לא בישראל?

ריכוז ה-CBG בזני הקנאביס הרפואי בישראל מגיע, כאמור, עד לכ-4.5% בזנים העשירים ב-THC, אך כיום קיימים בעולם גם זני CBG טהורים שפותחו בשנים האחרונות באמצעות הנדסה גנטית, כך שריכוז ה-CBG בהם מגיע עד לכ-15%.

נשאלת השאלה, אם כן, מדוע הזנים האלו לא נכנסו עד כה לשוק בישראל?

משיחות עם גורמים בתעשייה עולה כי ישנן שתי סיבות עיקריות שבגללן חברות הקנאביס בארץ עדיין לא השיקו זני CBG טהורים:

1. הרוב המוחלט של המטופלים כלל לא יודעים מה זה CBG, כך שלחברות חבל להשקיע כספים בהשקת מוצרי CBG.
2. הסיווג שמגדיר משרד הבריאות לקטגוריות מוצרי הקנאביס, מתייחס רק לריכוזי ה-THC וה-CBD, כלומר - כל מוצר CBG טהור שיושק בארץ לא יסווג על פי אחוז ה-CBG שהוא מכיל אלא יסווג על פי ה-THC וה-CBD שלו, ומכיוון שזני CBG טהורים כמעט לא מכילים THC ו-CBD, הם בהכרח יסווגו בארץ תחת קטגוריית המינון הנמוכה ביותר T3/C3, שאין כמעט מטופלים, אם בכלל, שהיא מופיעה להם ברישיון.